מתי הפסיקו יהודים לקבור בגלוסקמאות וסרקופגים ועברו רק לקבורה בתכריכים באדמה? 

בארץ ישראל (אתרים המאוחרים לאחוזות הקברים בית שערים?) ומחוצה לה.

Moti Hefrati

עם השתרשות האמונה בתחיית המתים בתקופת התלמוד, פסק מנהג ליקוט העצמות לגלוסקמאות. האמונה בתחיית המתים יצרה מציאות שבה היה צורך לקבור את המתים בצורה כזאת שעל העצמות להישאר שלמות ושלא תהיה הפרעה ״לתחייה״. העדות הארכיאולוגית מלמדת, שמנהג ליקוט עצמות היה חלק בלתי נפרד מדרך הקבורה היהודית לפחות עד סוף המאה השלישית. בכל מערות הקבורה, משפחתיות כמו גם ציבוריות, נמצאו כוכים לקבורה משנית ושרידי ארונות עץ קטנים, בהם הונחו העצמות המלוקטות. משרידי השלדים שבמקמורות מתברר שגם קברי שוקת, שנועדו לקבורה ראשונה, שימשו פעמים לקבורה שנייה, ואפילו ארונות קבורה מאבן, סרקופגים, יש ושימשו כמקום אחסון אחרון לעצמות מלוקטות. זה היה שינוי מהותי באופן הקבורה בקרב יהודי ארץ-ישראל, וליקוט העצמות פסק. יש שרואים את הפסקת ליקוט העצמות באימוץ המנהג, בדרך מסוימת, בידי הנוצרים. מאז אמצע המאה השנייה לספירה מתחיל בנצרות פולחן קדושים, המרטירים, שמסרו את נפשם על מזבח אמונתם. במסגרת הפולחן החלו באיסוף שרידיהם –reliquia - (רליקות)- ובכללם גם עצמות, אשר לוקטו והונחו בגלוסקמאות קטנות. היהודים שללו מנהג זה, ועדות לכך מצויה בפיוטי ינאי, מן המאה השישית לספירה, שנתגלו בגניזת קהיר. הפיוטים מגנים בכל לשון את כל מי שיעז בעתיד ללקוט עצמות מתים, ואינם מותירים מקום לספק באשר ליחסם לתופעה. סביר להניח, שבפיוטים נשמעת ביקורת על המנהג הנוצרי, כי ליקוט עצמות קדושים רווח מאוד באותם ימים והיהודים ראוהו בתעוב. לדעתנו, נראה, שהגינוי החריף בפיוטי ינאי עשוי להעיד על-כך שבמאה השישית ראו בו היהודים מנהג זר, אך אין הוא יכול להעיד על הסיבה להפסקת הקבורה השנייה במאה הרביעית לספירה.

 

Oren Cahanovitc

תודה. שלילת המנהג יכולה להעיד שדווקא יהודים המשיכו עם ליקוט עצמות שכן אין צורך לשלול מנהג אם הוא כבר לא קיים. או שאולי הם רק גינו את הנוצרים... השאלה היא האם יש אתרי קבורה של יהודים בגלוסקמאות אחרי המאה ה-3-4.

 

Moti Hefrati

בית שערים

 

שלמה לניר

תחיית מתים פרטית - לעומת משפחתית

 

Gili Shultz

ושלמה גלגול מחילות

 

שלמה לניר

חושבני, גילי, שגלגול מחילות קשור לקבורה בתוך עיר (קברי מלכי בית דוד) ומחוץ לעיר – כנהוג, וזאת מסיבות של טומאת מתים.

 

Gili Shultz

מנהג הקבורה האישית בתכריכים התפתח מתוך אמונה שהגופה תתגלגל במחילות לארץ הקודש בה תחיית המתים, כך אני זוכרת מהדרכתו של חגי (:

 

שלמה לניר

הטומאה מתגלגלת במחילה

 

Benayah Blum

אם הקבורה בתכריכים נובעת מהאמונה בגלגול מחילות, מדוע לדעתך דווקא בארץ ישראל קוברים בתכריכים? אני מכיר את העניין ממנהגי הקבורה של משפחתי בשוויץ: בשוויץ קוברים את היהודים בארונות קבורה, כאשר יש מי שנוהגים לשים עפר מארץ ישראל בתוך ארון הקבורה. את עצמות סבתי בתיה, על שמה אני קרוי, הוציאו אחרי שנה (יארצייט) מקברה, והעבירו לקבורה בארץ. לעומת זאת, בארץ ישראל נהוג כיום לקבור יהודים אך ורק בתכריכים (זהו גם התיאור של קבורת ישו) כיוון שאין כאן גלגול מחילות. היוצא מן הכלל הוא קבורת חיילי צה״ל, שנקברים בארון מתים. יש 2 סיבות לכך: א. חלק מגופות החללים מפורקות, עקב נסיבות המוות, ולא ניתן לקבור אותן בצורה רגילה, ולמען השוויון בקבורה קוברים את כולם בארון מתים (סליחה על התיאור הגראפי...). ב. בכל העולם חיילים נקברים בארון עטוף בדגל הלאום ועם מטחי כבוד, ומדינת ישראל מעוניינת לעשות טקסים צבאיים ככל העמים (החרדים לא אוהבים את זה). בחו״ל, לפחות בקהילות אשכנז, קוברים יהודים בארון קבורה. לדעתי זה נובע הן מחיקוי המנהג הנוצרי והן מעניין ״גלגול מחילות״. מעניין אותי לדעת איך נוהגות קהילות ספרד לקבור את מתיהן בחו״ל? האם בארון קבורה, כמו האשכנזים, מה שיתמוך בתיאוריה שלי, או רק עטופים בתכריכים, כמו שגם המוסלמים נוהגים לעשות?

 

Gili Shultz

אני לא עונה למה כיום קוברים בתכריכים, מצטטת מהדרכתו של חגי על התפתחות שלבי הקבורה היהודית. בהתחלה היו מביאים את הגופות לקבורה בא"י אח"כ היו קוברים בחול עם תכריכים, משם התפתחו מסורות רבות עד היום.

 

שלמה לניר

בתכריכים אין כיסים

 

Benayah Blum

אני מקבל יותר את דעתך, שלמה, שהתכריכים נועדו להגן מפני הטומאה. א. גם כשקוברים בארון, המת עטוף בתכריכים. ב. גם ספר תורה עוטפים תמיד במשהו, וביהדות יש את אותו היחס לספר תורה ולמת. ״במקום בו אתה מוצא קדושה שם אתה מוצא טומאה״ - ״ספר תורה מטמא את הידיים״.

 

שלמה לניר

יש חצר בחסידות שביום כפור חסידיה לבושים בתכריכים לבנים. להזכיר להם ביום הדין את יום המיתה. מעבר לכך, התייחסויות תלמודיות ומשנתיות ששורשן במקרא יש למכביר.

 

Benayah Blum

שוב, ההדרכה של חגי לא מסתדרת עם מקורות היסטוריים רבים, כולל תיאור קבורתו של ישו, בהם רואים בבירור שעוד בתקופת בית שני היו קוברים בארץ ישראל בתכריכים.

 

Ofra Koren

אם אני זוכרת נכון, מדברי חגי ויגאל, המנהג מתגלגל הנה בכלל מבבל, שם נוסד המרכז היהודי החשוב אחרי החורבן, וזה קשור לגלגול מחילות.
תקנו אם אני טועה.

 

Netanel Garashi

זה התחיל בר' יהודה הנשיא בבית שערים שביקש - תהה ארוני נקובה בארץ... תלמוד ירושלמי כלאים ט, ל'ב.

 

שלמה לניר

מה לר' יהודה ולגלגול נשמות ותכריכים. אצלו הקבורה באדמה סמלה שינוי של תחיית מתים אישית ולא קולקטיבית .

 

Netanel Garashi

אני לא דיברתי על גלגולים ותכריכים ולא זאת הייתה השאלה..

Yossi Tal

 

מה שלימדו אותנו בקורס הוא שהקבורה באדמה התפתחה מחוץ לארץ ישראל בעיקר כיישור קו לצורת קבורה של האוכלוסיה המקומית מסביב. כך בבבל שקברו בחול וכך באירופה. שינוי זה התרחש במחצית השנייה של האלף הראשונה.

 

רון חרמוני-להט

קבורה בתכריכים ללא ארון התפתחה בארץ בתקופה המוסלמית (מאה 8-7), כנראה כהשפעה אופנתית מוסלמית. הצידוק ההלכתי ("מעפר באת ואל עפר תשוב") הגיע בדיעבד.
מקור: קורס אקדמי על קברים ומנהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה.

 

שלמה לניר

מצרים ותכריכיה

 

Benayah Blum

שלמה, מצרים לא קשורה לעניינינו: 

א. מדברים על תקופה הקודמת באלפי שנים למה שאנו דנים בו. 

ב. השתמשו בתכריכים לצורך חניטת המת ומתוך אמונות שלא קשורות לאמונות המונותיאיסטיות בהן אנו דנים כאן. 

ג. השתמשו בתכריכים רק אצל מתי-מעט מהאצולה הגבוהה ביותר, כאשר כאן אנו דנים במנהגי הקבורה לכלל האוכלוסייה.